רגע האבחנה שינה הכל. לא רק עבור החולה – גם עבורך. פתאום אתה גם בן/בת זוג וגם מטפל. גם צריך להחזיק את המשפחה וגם להחזיק את עצמך.
ראשית: הרשה לעצמך לצטער. לא עבורו בלבד – גם עבורך. הזוגיות שהיתה לך השתנתה. ואתה מתאבל גם עליה, גם על חלומות ותכניות שאולי ייאלצו להשתנות.
שמור על תקשורת, גם כשקשה. זוגות שעוברים מחלה קשה לרוב מתארים שהקושי הגדול ביותר היה שכל אחד ניסה "להגן" על השני על ידי הסתרת כמה הוא קשה לו. לדבר, גם כשהנושא כואב, שומר על קשר.
מצא מרחב לזוגיות מעבר למחלה. רגעים שבהם אתם רק שניכם, בלי לדבר על תורים ותוצאות. לצפות בסדרה, לאכול ביחד, לגעת.
קבל תמיכה מחוץ לזוגיות. מטפל שעוזר לך לעבד את מה שאתה עובר – כי לא תמיד מתאים לשפוך הכל על בן/בת הזוג שהוא/היא עצמו בתוך הסערה.
ואהבה – אהבה אמיתית – יכולה לצלוח את זה. לא בקלות. אבל היא יכולה.