האובדן לא לוקח את הקשר. הוא משנה את צורתו. האדם שאהבת ממשיך להיות חלק מהחיים שלך, רק בדרך שונה.
שמירה על הזיכרון היא לא רק "בכיה על מה שהיה" – היא גם הכרה שמי שהיה/הייתה עיצב אותך. שהאהבה שהיתה ביניכם עדיין קיימת, גם אם הצורה שלה השתנתה.
כמה דרכים שאנשים מוצאים משמעות בהן: - יצירת אלבום תמונות שמספר את סיפורו/ה - כתיבת מכתבים אליו/אליה, גם כשאין לאן לשלוח - ציון יום ההולדת שלו/שלה בצורה מיוחדת - תרומה לעמותה שהייתה חשובה לו/לה - שמירה על מסורות שהיו חשובות לו/לה - נטיעת עץ, שתילת גן, יצירת אמנות לזכרו/ה - שיחה עם אחרים שהכירו אותו/אותה ושיתוף זיכרונות
אין דרך "נכונה" לשמר זיכרון. הדרך שנכונה לך – היא הנכונה.
ואם לפעמים אתה מרגיש שהזיכרון מתעמעם – זה נורמלי. אתה לא שוכח את האהבה; אתה רק בן אדם עם זיכרון של בן אדם. הם בך, גם אם לא תזכור כל פרט.