לאבד את בן או בת הזוג הוא לאבד את האדם שנבחרת לחיות לצדו, ואת כל עולם החיים המשותפים שבניתם. ולפתע, כל הדברים הקטנים של יום-יום – הבוקר, הארוחה, הטלפון בסוף יום עבודה – מזכירים את מי שאינו/אינה.
ריקנות הבית היא אחד הדברים הקשים ביותר. אנשים רבים מתארים שבית, שהיה פעם מלא, פתאום מרגיש כמו מקום זר.
הסתגלות לחיים כיחיד/ה היא תהליך ארוך. פינות החיים שנבנו שניים – כלכלה, ילדים, חברים משותפים, הרגלים – דורשות עכשיו ניהול לבד.
מה שעוזר: - לתת לעצמך זמן לפני שינויים גדולים (מעבר דירה, עבודה חדשה) - קבוצת תמיכה לאלמנים/ות שמבינים מה אתה עובר - שמירה על כמה מהרגלים המשותפים שאהבת - פסיכולוג שמתמחה באבל - חיבור עם חברים וילדים, גם כשקשה
ועם הזמן – ולכל אחד לוח הזמנים שלו – יש כאלו שמוצאים עצמם חיים שוב. לא "חיים כאשר היו", אלא חיים אחרים, עם ה-אובדן כחלק מהם.