Skip to content
חזרה ללחולים
לחולים7 דקות קריאה

סרטן הרחם: האבל על הגוף שהיה אמור לתת חיים

כשהסרטן תוקף את הרחם, הוא לוקח יותר מאיבר. הוא לוקח עתיד שאולי עוד תכננת.

מאת צוות HereAsOneנכתב מתוך ניסיון אישי עם אובדן בשל סרטן. זו אינה עצה רפואית.

יש אכזריות מיוחדת בסרטן הרחם. המחלה חיה באיבר שהתרבות והביולוגיה הגדירו כמרכז הנשיות.

המילה "כריתת רחם" מגיעה כפסק דין. רפואית, זה לרוב הדרך הברורה ביותר להישרדות. רגשית, זה רעידת אדמה. כי כריתת רחם לא מסירה רק גידול — היא מסירה את האפשרות. את האפשרות לשאת ילד.

אם כבר יש לך ילדים, אנשים יגידו שזה לא אמור לעניין. אבל רחם הוא לא אריזה חד-פעמית. מנופאוזה כירורגית מזקינה את הגוף בעשור תוך חודש.

נשיות מעולם לא הייתה הרחם שלך. היא חיה בדרך שבה את אוהבת, מטפלת, בכוח שאת נושאת. אם האבל כבד מדי, מטפלים שמתמחים באבל רבייתי יכולים לעזור.

סרטן-הרחםכריתת-רחםפריוןנשיותאבלזהות

לחולים

הכובד הרגשי של הסרטן הוא אמיתי.

הטיפול הרפואי דורש כל כך הרבה מהגוף. טיפול נפשי מחזיר משהו — מרחב לעבד פחד, להתאבל על מה שהסרטן שינה, להרגיש שוב את עצמך. אונקולוגים רבים ממליצים עליו כיום כחלק מתוכנית טיפול מלאה.

שוחחו עם מטפל מורשה מהבית, גם בימים הקשים.

ייתכן שנקבל עמלת הפניה קטנה — אחת הדרכים בהן אנחנו שומרים על המשאב הזה חינמי לכולם.