כשמדברים על טיפול בסרטן, בדרך כלל מדברים על כימותרפיה, הקרנות, ניתוחים ותרופות. ומה שלעיתים קרובות מוזנח הוא הצד הנפשי – והוא לא פחות אמיתי.
דיכאון וחרדה נפוצים מאוד בקרב חולי סרטן. מחקרים מראים שעד 40% מהחולים חווים דיכאון קליני ברמה כלשהי. זה לא "רק בראש". זה תגובה פיזיולוגית ונפשית לאבחנה, לטיפולים, לשינויים בגוף, ולאי-הוודאות הגדולה.
סימנים שכדאי לשים לב אליהם: שינויים דרמטיים בשינה, אי-יכולת ליהנות מדברים שפעם שמחת בהם, מחשבות שחורות, בכי תמידי, ניתוק רגשי. אלה לא "חלשות" – אלה תסמינים שמגיעים לתשומת לב.
דבר עם הרופא שלך על בריאות נפשית. הם לא שופטים. ויש אפשרויות רבות – מטיפול פסיכולוגי, דרך קבוצות תמיכה, ועד תרופות אם צריך.
יש גם דברים שאתה יכול לעשות בעצמך: לשמור על שגרה קטנה, לנוע גם קצת, לשמור על קשר חברתי, לכתוב, ליצור, לקבל את הרגשות במקום להילחם בהם.
ואם אתה כרגע במקום חשוך מאוד – אם יש לך מחשבות לפגוע בעצמך – אנא פנה לעזרה מיד. אתה מגיע לתמיכה, ויש לה.